נהיגה בשכרות - מהו אלכוהול ואיך הוא משפיע עלינו
מהו אלכוהול וכיצד הוא משפיע עלינו?
למרות שלא נוטים לחשוב עליו כך, ואף על פי שהוא חוקי ברוב מדינות העולם, האלכוהול הינו סם. המדובר בסם פסיכו אקטיבי בעל השפעות פיסיות וקוגניטיביות רבות. עם השפעותיו הפיסיות השליליות ניתן למנות: השפעה על מרכז שיווי המשקל, אובדן אוריינטציה, סחרחורות, בחילות, הקאות ועוד. עם השפעותיו הקוגניטיביות ניתן למנות: הגברת הביטחון העצמי, ירידה בעכבות, חשיבה איטית, פגיעה בשיקול הדעת, ערנות מוגברת המתחלפת עד מהרה בעייפות קשה ועוד. לגוף מנגנונים אשר תפקידם לסנן את האלכוהול, ולחסוך מהגוף את השפעותיו. מנגנונים אלה שונים מאדם לאדם ומזמן לזמן. לכן, אנשים שונים מגיבים אחרת לצריכת אלכוהול בנקודות זמן שונות. ההשתכרות הינה, בעצם, כשל מערכתי של הגוף בפירוק האלכוהול.
נהיגה בשכרות - התרופה הטובה ביותר היא מניעה
מכיוון שלאלכוהול גם השפעות קוגניטיביות, הוא פוגע, לא רק ביכולתו הפיסית של הנהג לנהוג, אלא גם בשיקול דעתו. שתיית אלכוהול מובילה, הן לאיטיות בקבלת החלטות בזמן אמת והן לקושי בביצוע הבחירות הנכונות. הדבר בא לידי ביטוי בזמן הנהיגה ואף לפני כן - ביכולתו של האדם השתוי להכיר בשכרותו ולהימנע מנהיגה. זאת הסיבה לכך, שכיום, המלחמה בתופעת הנהיגה בשכרות מתמקדת במניעת הדילמה מבעוד מועד: נסיעה במונית למקום הבילוי, בחירת נהג תורן, לינה בקרבת מקום הבילוי - הינן כולן דרכים מצוינות למניעת מצב בו בליין שתוי מתיישב מאחורי ההגה והופך, בן רגע, לנהג שתוי ולסכנה לעצמו ולסביבתו.
נהיגה בשכרות - עבירה על החוק
לפי החוק בישראל, נהג אשר נתפס בעבירת נהיגה בגילופין (כלומר, נהיגה בשכרות), יישלל רישיונו למשך שנתיים, לכל הפחות - זאת כמובן, במידה ונתפס בטרם גרם לנזקים ולעבירות נוספים, אשר יכולים להביא להחמרת העונש. החוק מגדיר כשיכור כל אדם שבגופו נערכה בדיקה שהעלתה כי רמת האלכוהול בגופו חורגת מן המותר: מי שבדמו נמצא יחס של יותר מ- 50 מיליגרם אלכוהול ל- 100 מיליליטר דם, ו/או מי שעבר בדיקת נשיפה שהראתה 240 מיקרוגרם אלכוהול ומעלה ב-1 ליטר אוויר שנשף. מבולבלים? מובן. לכן, מומלץ מאוד שלא להסתכן.
בעבר, סמכותם של שוטרים בביצוע בדיקות שכרות הוגבלה למקרים בהם ישנו חשד סביר למקרה של נהיגה בשכרות. כמו כן, לנהגים אשר התבקשו לבצע את הבדיקה שמורה הייתה הזכות לסרב. מצב זה בא אל קיצו בשנת 2005, כאשר תוקן החוק. כיום, רשאים שוטרים לדרוש מנהג לבצע את הבדיקה, ללא קשר לחשד ולפי שיקול דעתם. בנוסף, קובע החוק, כי נהג אשר מסרב לבצע בדיקת ינשוף נחשב אוטומטית כשיכור - עם כל המשתמע מכך.
נהיגה בשכרות - האם זה אבוד?
החוק אינו סלחני בנושא נהיגה בשכרות. בעיניי החוק, אין הדבר משנה האם היה הנהג מודע לכך שהוא שיכור או למידה בה היה שיכור. מי שלוקח על עצמו את האחריות ובוחר לנהוג לאחר ששתה מביא את עונשו על עצמו. עם זאת, ישנם מקרים מסוימים בהם נהגים אשר הואשמו בנהיגה בשכרות, או בסירוב לביצוע בדיקת שכרות, יכולים להפחית את עונשם, ולעתים אף לצאת זכאים. ישנם עורכי דין אשר מתמחים בדיני תעבורה ומיומנים באיתור מקרים של התנהלות כושלת מצד המשטרה, או של בדיקות שאינן קבילות ועוד. מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מקצועי אצל עורך דין תעבורה ולא להסתפק בעצות חברים ש"יודעים". גם אם המצב "אבוד", ייעוץ משפטי שקול יוכל למנוע מכם מלהחריף את המצב ולהביא על עצמכם עונשים חמורים יותר מן הדרוש.
ולסיכום - נהגו בהיגיון - אל תנהגו בשכרות!
מהו אלכוהול וכיצד הוא משפיע עלינו?
למרות שלא נוטים לחשוב עליו כך, ואף על פי שהוא חוקי ברוב מדינות העולם, האלכוהול הינו סם. המדובר בסם פסיכו אקטיבי בעל השפעות פיסיות וקוגניטיביות רבות. עם השפעותיו הפיסיות השליליות ניתן למנות: השפעה על מרכז שיווי המשקל, אובדן אוריינטציה, סחרחורות, בחילות, הקאות ועוד. עם השפעותיו הקוגניטיביות ניתן למנות: הגברת הביטחון העצמי, ירידה בעכבות, חשיבה איטית, פגיעה בשיקול הדעת, ערנות מוגברת המתחלפת עד מהרה בעייפות קשה ועוד. לגוף מנגנונים אשר תפקידם לסנן את האלכוהול, ולחסוך מהגוף את השפעותיו. מנגנונים אלה שונים מאדם לאדם ומזמן לזמן. לכן, אנשים שונים מגיבים אחרת לצריכת אלכוהול בנקודות זמן שונות. ההשתכרות הינה, בעצם, כשל מערכתי של הגוף בפירוק האלכוהול.
נהיגה בשכרות - התרופה הטובה ביותר היא מניעה
מכיוון שלאלכוהול גם השפעות קוגניטיביות, הוא פוגע, לא רק ביכולתו הפיסית של הנהג לנהוג, אלא גם בשיקול דעתו. שתיית אלכוהול מובילה, הן לאיטיות בקבלת החלטות בזמן אמת והן לקושי בביצוע הבחירות הנכונות. הדבר בא לידי ביטוי בזמן הנהיגה ואף לפני כן - ביכולתו של האדם השתוי להכיר בשכרותו ולהימנע מנהיגה. זאת הסיבה לכך, שכיום, המלחמה בתופעת הנהיגה בשכרות מתמקדת במניעת הדילמה מבעוד מועד: נסיעה במונית למקום הבילוי, בחירת נהג תורן, לינה בקרבת מקום הבילוי - הינן כולן דרכים מצוינות למניעת מצב בו בליין שתוי מתיישב מאחורי ההגה והופך, בן רגע, לנהג שתוי ולסכנה לעצמו ולסביבתו.
נהיגה בשכרות - עבירה על החוק
לפי החוק בישראל, נהג אשר נתפס בעבירת נהיגה בגילופין (כלומר, נהיגה בשכרות), יישלל רישיונו למשך שנתיים, לכל הפחות - זאת כמובן, במידה ונתפס בטרם גרם לנזקים ולעבירות נוספים, אשר יכולים להביא להחמרת העונש. החוק מגדיר כשיכור כל אדם שבגופו נערכה בדיקה שהעלתה כי רמת האלכוהול בגופו חורגת מן המותר: מי שבדמו נמצא יחס של יותר מ- 50 מיליגרם אלכוהול ל- 100 מיליליטר דם, ו/או מי שעבר בדיקת נשיפה שהראתה 240 מיקרוגרם אלכוהול ומעלה ב-1 ליטר אוויר שנשף. מבולבלים? מובן. לכן, מומלץ מאוד שלא להסתכן.
בעבר, סמכותם של שוטרים בביצוע בדיקות שכרות הוגבלה למקרים בהם ישנו חשד סביר למקרה של נהיגה בשכרות. כמו כן, לנהגים אשר התבקשו לבצע את הבדיקה שמורה הייתה הזכות לסרב. מצב זה בא אל קיצו בשנת 2005, כאשר תוקן החוק. כיום, רשאים שוטרים לדרוש מנהג לבצע את הבדיקה, ללא קשר לחשד ולפי שיקול דעתם. בנוסף, קובע החוק, כי נהג אשר מסרב לבצע בדיקת ינשוף נחשב אוטומטית כשיכור - עם כל המשתמע מכך.
נהיגה בשכרות - האם זה אבוד?
החוק אינו סלחני בנושא נהיגה בשכרות. בעיניי החוק, אין הדבר משנה האם היה הנהג מודע לכך שהוא שיכור או למידה בה היה שיכור. מי שלוקח על עצמו את האחריות ובוחר לנהוג לאחר ששתה מביא את עונשו על עצמו. עם זאת, ישנם מקרים מסוימים בהם נהגים אשר הואשמו בנהיגה בשכרות, או בסירוב לביצוע בדיקת שכרות, יכולים להפחית את עונשם, ולעתים אף לצאת זכאים. ישנם עורכי דין אשר מתמחים בדיני תעבורה ומיומנים באיתור מקרים של התנהלות כושלת מצד המשטרה, או של בדיקות שאינן קבילות ועוד. מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מקצועי אצל עורך דין תעבורה ולא להסתפק בעצות חברים ש"יודעים". גם אם המצב "אבוד", ייעוץ משפטי שקול יוכל למנוע מכם מלהחריף את המצב ולהביא על עצמכם עונשים חמורים יותר מן הדרוש.
ולסיכום - נהגו בהיגיון - אל תנהגו בשכרות!
